משוחררים מפחדים - שיטת העבודה של ביירון קייטי
- גילה יניב
- 1 באוג׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
תחילה אסר את הסיפור על גבר-אישה וחבילת עוגיות בשדה-התעופה. הסיפור ממחיש מציאות אנושית מאוד, שכיחה. הרבה פעמים יש לנו את "חבילת העוגיות" הזאת, את אותו הדבר שמעציב אותנו, מוציא אותנו מדעתנו, מכעיס אותנו. מעשה שהיה כך היה...
בחורה צעירה המתינה לטיסה שלה בשדה התעופה.
היא קנתה לעצמה ספר וחבילה של עוגיות והתיישבה באחד הכיסאות באולם כדי לקרוא בשקט.
את חבילת העוגיות היא הניחה בצד הכסא.
מישהו התיישב לידה והתחיל לקרוא עיתון.
כשהיא לקחה את העוגייה הראשונה האיש לקח לעצמו גם אחת, זה הכעיס אותה אבל היא לא אמרה דבר ורק חשבה בלבה:
“איזה גסות רוח, כמה חוצפה יש לאנשים היום…”.
על כל עוגייה שהיא לקחה, לקח האיש עוגייה גם הוא.
הדבר מאוד הכעיס אותה אבל היא לא רצתה לעורר מהומה.
כשנותרה העוגייה האחרונה היא חשבה לעצמה:
“מעניין מה החצוף הזה יעשה עכשיו!”.
לתדהמתה הגדולה, לקח האיש את העוגייה האחרונה חילק אותה לשני חלקים שווים והציע לה חצי…
זה כבר היה ממש מוגזם! היא הייתה ממש מרוגזת!
היא קמה במהירות רבה, אספה בכעס מופגן את הספר שלה ואת שאר החפצים שלה ויצאה בזריזות לעבר אולם הנוסעים.
כשסוף סוף ישבה במטוס, היא חיפשה משהו בתיק שלה ולהפתעתה גילתה שם… חבילת עוגיות מלאה, שלמה, וסגורה…
היא הרגישה כל כך רע והבינה כמה טעתה – היא שכחה לגמרי שהעוגיות שלה היו בתוך התיק… האיש הזר חלק אתה בעוגיות שלו בלי שום כעס או מרירות… ואילו היא כל כך כעסה כשחשבה שאלו העוגיות שלה… וכעת אין שום אפשרות להסביר את עצמה… או להתנצל…
(מקור לא ידוע)
האם יכול להיות שכל הסבל הזה שנגרם לנו בחיים, היא תוצאה מאיזו שהיא מחשבה שגויה או פרשנות שגויה על המציאות, כתוצאה ממשהו שאנחנו לא רואים, משהו שאנחנו כרגע עיוורים אליו? ממש כמו בסיפור ה"עוגיות". חבילת עוגיות ששני אנשים חולקים שייכת רק לאדם אחד והאחר "בטוח" שזאת החבילה שלו.
איפה הנקודות העיוורות שלנו?
איפה אנחנו לא רואים את המציאות האמתית כפי שהיא?
זה הטריגר שלנו לבדיקת המחשבה - האפשרות שאנחנו לא רואים את מה שיש !
Comments